הבית נרכש עבור משפחה שחזרה משהות ארוכה בארה"ב, בעת תכנון השיפוץ החלטנו לשלב חדש וישן, זאת מתוך מספר שיקולים. הראשון- קשר רגשי לפרטים שנרכשו ונאספו במרוצת השנים, והשני- שמירה על תקציב שיועד לשיפוץ.
רצפת קומת הכניסה כולה חופתה בפרקט עץ אלון, הן בשל סגנון הבית המועדף על הדיירים, סגנון חם וכפרי, והן משום שרצפת פרקט מוזילה עלויות.
(כאשר מרצפים, יש לקחת בחשבון עלות חומר ועבודה, שבד"כ יהיו יקרים בהרבה מאשר פרקט)
חדר השירות פורק כדי ליצור חלל פתוח ואוורירי יותר, כך נותרה נישה חשופה בחלל, אותה סגרנו בארון כפרי, בסגנון חזיתות המטבח, שבו הסתרנו מייבש ומכונת כביסה, וכן מזווה שאפשר אחסון רב. סוגיית מיקום המייבש ומכונת הכביסה הייתה נושא שבו דנו ארוכות. אחת האופציות הייתה למקם את השניים מחוץ לבית, בפינה נסתרת בחצר, בתוך מחסן פלסטיק. לבסוף הוכרע העניין מתוך שיקול נוחות של בעלת הבית, שגרסה כי יציאה החוצה לטיפול בכביסה תיצור סרבול עבור בני הבית.
כאשר פורק קיר חדר השירות נותר עמוד שמפריד בין פינת האוכל למטבח. אני הצעתי לבנות במרווח עוד עמוד, אני טוענת כי כך נראה שתכננו הפרדה מסוימת בכוונה, עמוד בודד נראה כמשהו שנותר בחלל " כי לא הייתה ברירה". בעלי הבית חששו שהעמוד הנוסף יפריע לשדה הראייה שלהם. לבסוף החלטנו לבנות קונסטרוקציה של עמוד נוסף ולבחון מה "עושים" 2 עמודים לחלל. לבסוף החליטו בני הבית, בלב שלם, להישאר עם עמוד אחד, אותו ניצלתי לתליית לוח מחיק וספלים, שהיוו חלק מהמטבח.
ההתלבטות הזו מציגה את דרך העבודה שלי, אני מציעה, ובעלי הבית מחליטים. אני מנהלת דיון על התועלות וההפסדים שיהיו מכל פעולה שנעשה במרחב, ולבסוף. תמיד, ההחלטה היא של הלקוחות. אני אחראית שהחלל ידבר באותה השפה, אני קושרת את החוטים לחלל הרמוני, אבל החלטות של פרקטיות ומה חשוב "לנו" נקבעות ע"י הלקוחות. אני מסבירה שבתכנון ועיצוב יש "יפה" או "לא יפה" וזה עניין סובייקטיבי שבו אני לא מתערבת. אבל יש "נכון" ו "לא נכון" ושם אני מסבירה ומנסה להטות את ההחלטה ל"נכון".
במטבח הוזז קדימה קיר שהסתיר את המקרר וכך התאפשר לי לתכנן אזור של ארונות אחסנה גבוהים בשילוב מקרר גדול, נגרות המטבח עוצבה בסגנון כפרי עדין, חזיתות צבועות והפרדות בין הארונות.
בסלון נשמר כל הריהוט הוותיק , אך בהעמדה שונה, קיר הטלוויזיה עוצב מחדש, וזכה לנגרות של מזנון צבוע מרחף ועדין, החלונות הוגדלו ושולב פרופיל בלגי ברזל צבוע אפור בהיר, שמדגיש את האופי החם של הבית.
כאן המקום להדגיש את חשיבות הרצפה הפתחים והפרופילים. רצפה וחלונות קובעים את אופי הבית. אני מתחילה לעצב מהרצפה, שנבחרת ע"פ הסגנון אותו רוצים לקוחותיי, מהרצפה ייגזרו סוגי הפרופילים של חלונות הבית. יש פרופילים "חמים" ויש מודרניים ו"קרים" יותר. יש חלונות מחולקים ע"י פרופילים, שהם כפריים יותר, ויש בעלי מסגרת בלבד- מודרניים יותר. גם גוון הפרופילים נגזר מהאופי של הבית, ומגוון הרצפה.
בקומה השלישית, שוכנת עליית הגג, שיועדה לבת הבכורה. שם עיצבתי חדר רחצה, צר וארוך, בחרתי בארון קטן ומרחף, ארונות מרחפים הם פרט פרקטי מאד בחדרי רחצה, כיוון שהמים מהרצפה לא משחיתים אותם. אריחי הקרמיקה נבחרו בלבן, כדי ליצור מרחב, ולא "לסגור" על החדר הצר. וחופו עד התקרה. כאשר אנחנו מחלקים חלל, לדוגמא מחפים עד גובה הדלת (גובה שאהוב על קבלנים), ומחלקים את הקיר, לאזור מחופה קרמיקה ואזור צבוע, אנחנו מקטינים את החלל. כדי ליצור אחידות ותחושה של מרחב גדול יותר חיפיתי את כל הקירות באותו אריח בהיר, שחופה עד התקרה.
השיפוץ ארך כחודשיים, עמדנו בתקציב, והתוצאה מדברת בעד עצמה.
